biognostica

התאמה אישית ומדויקת של תוספי תזונה וצמחי מרפא

10 עובדות על תרופות נפוצות שחובה עליכם לדעת

מאת: יעל אבנון, נטורופתית N.D

תרופות נגד צרבת: תרופות אלו מפחיתות את החומצה המופרשת בקיבה. חומצת הקיבה חשובה לעיכול תקין של המזון ושל רכיבים תזונתיים חיוניים לגוף. שימוש ארוך טווח בתרופות אלו יפחית את הספיגה של רכיבים חיוניים מהמזון כגון ויטמין B12, סידן, מגנזיום, אבץ וברזל ובכך יגרום לנזקים בריאותיים שונים.

צרבת נגרמת לרוב עקב מחסור באנזימי עיכול בקיבה, מצב זה גורם לפירוק לקוי של המזון ולתסיסה. הקיבה נאלצת להפריש עודף חומצה על מנת לפרק את המזון הלא מעוכל וכך נוצרת תחושת הצרבת. על מנת לטפל בשורש הבעיה, יש להתייחס לחסר באנזימי העיכול ולשפר את הספיגה בקיבה, כך שתימנע הפרשת היתר של החומצה.

תרופות להורדת כולסטרול: משפחת התרופות להורדת כולסטרול בשם סטטינים, גורמת למחסור באנזים אשר חשוב לפעילות לב תקינה הנקרא- קו אנזים Q10. מחסור באנזים זה עלול לפגוע בתפקוד של שריר הלב ובתפקודם של שרירים נוספים בגוף. שימוש בתרופות אלו מוריד את הכולסטרול בדם אך לא מטפל בגורמים אשר תרמו לעלייתו ולכן ברגע שנפסיק לקחת את התרופה, הכולסטרול יעלה שוב.

כולסטרול הוא חומר שומני חיוני לבריאות האדם, הכולסטרול עוזר בין היתר בבניה של תאים והורמוני מין בגוף. הורדה של הכולסטרול בדם מתחת לרמה האופטימאלית, אשר נגרמת לרוב עקב נטילה של תרופות, עלולה לגרום לחוסר איזון הורמונאלי, לעור יבש ולייצור תאים לקוי.

עודף כולסטרול נובע עקב סיבות שונות אצל כל אדם- ייצור יתר בכבד, אכילת יתר של שומנים, בעיות ספיגת שומנים, בעיות בכיס המרה, עודף ברדיקלים חופשיים ורעלים בדם, נטילת גלולות למניעת הריון, נטייה גנטית, חוסר פעילות גופנית ועוד… לכן הטיפול בתופעה יהיה שונה, בהתאם לסיבות האישיות.

גלולות למניעת הריון: הגלולות מכילות הורמונים אשר משפיעים על האיזון הטבעי של המערכת ההורמונאלית בגוף. הגלולות עלולות לגרום לעלייה ברמת הכולסטרול והשומנים בדם, לצמיגות יתר של הדם, למחסור בויטמינים מקבוצה B, C ומינרלים חיוניים כגון סלניום, סידן, מגנזיום ואבץ.

גלולות למניעת הריון אשר נלקחות לשם איזון המחזור החודשי, מסוות את הבעיה ההורמונאלית האמיתית וגורמות לסידור המחזור באופן לא טבעי. ברגע שנטילת הגלולות נפסקת, הבעיה חוזרת. למחזור לא סדיר יש סיבות שונות, על מנת לטפל בתופעה יש לאבחן את מקורה ובכך להשיג איזון הורמונאלי טבעי בגוף, ללא התלות בגלולות וללא תופעות הלוואי שלהן.

תרופות נוגדות דלקת וכאב: תרופות כגון אספירין, איבופרופן ונורופן, גורמות לפגיעה ברירית המגנה על הקיבה ועלולות לגרום לדימום בדרכי העיכול. תרופות אלו מורידות את הרמה בדם של ברזל, סידן, חומצה פולית וויטמין C.

שימוש ארוך טווח בתרופות נגד כאבים עלול לגרום להתמכרות ולהתעלמות ממקור הבעיה הגורמת לכאבים. התייחסות מעמיקה לגורמי הכאב תעזור למצוא פתרון מקיף יותר ולא רק טשטוש רגעי של הסימפטומים והכאבים.

הטיפול התרופתי נועד לרוב לטפל בסימפטומים, הוא עלול ליצור תלות ולגרום לתופעות לוואי אשר יצריכו התאמה של תרופה נוספת, וכן הלאה.

אז מה עושים?

הטיפול הטבעי לחיזוק כוח המרפא של הגוף יכלול התאמה אישית של תזונה נכונה, שימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא, אך חשוב לדעת כי שימוש בתוספי תזונה עפ"י המלצה של חבר או פרסום בעיתון, עלול להסתיים באכזבה או אפילו בנזק.

חברות תרופות שונות מממנות מחקרים אשר בודקים יעילות של תוספי תזונה שונים כאשר המטרה העיקרית היא לפרסם בקרב הציבור מסקנות שליליות לגבי יעילותם של תוספי התזונה. מחקרים אלו מבוססים מלכתחילה על תוספי תזונה מאיכות ירודה וכל מטרתן היא לקדם את האינטרס של אותה חברת תרופות.

את תוספי התזונה יש לבחור בקפידה עפ"י איכות, מינון וצרכים ביוכימיים אישיים- זאת ניתן לעשות אך ורק ע"י מטפל מוסמך בנטורופתיה אשר מסתמך על בדיקות הדם וההיסטוריה הרפואית, על מנת להתאים טיפול אישי ומדויק.

מודעות פרסומת

רדיקלים חופשיים ונזק חמצוני

מאת: יעל אבנון, נטורופתית N.D

"החיים והמוות ביד החמצן" משפט זה נאמר כבר מזמן ע"י הרבה מדענים וחוקרים, ובהחלט מתאים למציאות חיינו. אנו יצורים אירוביים וללא חמצן אין לנו קיום .אך אליה וקוץ בה, למעשה רדיקלים חופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי בתהליך הנשימה- במטבוליזם טבעי בגופינו כ- 2-5% מהחמצן שנצרך הופך לרדיקלים של חמצן וכמובן שבמצבים פתולוגים ובעזרת גורמי חוץ אחוז הרדיקאלים –עקה חמצונית עולה בהרבה יותר.

מהו רדיקל חופשי?

רדיקל חופשי הוא אטום או קבוצת אטומים (מולקולה) שיש לו אלקטרון בודד בלתי מאוזן במעטפת החיצונית שלו. כשאלקטרונים במעטפת של אטום מסודרים בזוגות, אז המצב הוא יציב. אלקטרון שאין לו בן זוג מערער את היציבות. הרדיקל החופשי הוא לפעמים האטום עצמו, בעל האלקטרון הבודד , ולפעמים האטום הוא חלק ממולקולה ואז כל המולקולה היא רדיקל חופשי (חשוב לציין גם נגזרות חמצן פעילות שאינן בהכרח בקטגוריה של רדיקלים אך פעילותם ההרסנית דומה, לדוגמא, מי חמצן (H2O2 ),ששמם הכולל הוא ROS.

רדיקל חופשי אינו יציב, הוא פעיל מאוד מבחינה כימית, כלומר הוא מגיב עם חומרים שונים הנמצאים בסביבתו. רדיקל חופשי "גונב" אלקטרונים מחומרים שונים הנמצאים בקרבתו. חומרים אלה הופכים אז לרדיקלים חופשיים בעצמם ו"גונבים" אלקטרונים מחומרים אחרים. נוצרת שרשרת של תגובות כימיות שבמהלכה נגרמים נזקים חמורים לתאים.
הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא החמצן, כאטום בודד או כחלק ממולקולה. החמצן משמש בדרך כלל בתהליך הפקת האנרגיה בתא החי. מחקרים הראו ש בין 2% ל5% מהחמצן שאנו מכניסים לגוף, גם במצב מנוחה וגם במצב של מאמץ גופני יכול ל"התחמק" מהמסלול הרגיל של הפקת האנרגיה ולהפוך לרדיקל חופשי.

במה פוגעים הרדיקלים החופשיים?

רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף – בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ועוד' ולכן יש הטוענים שהם תורמים להיווצרותן של כ 60 מחלות ומצבים שונים בגוף האדם, ביניהן מחלות לב, אלצהיימר וקמטים בעור.
אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים. קרומי התאים מכילים חומצות שומן רבות ואלה נפגעות מפעולתם של הרדיקלים החופשיים. כשקרום התא נפגע נהרס התא. מנגנון אחר הוא גרימת נזקים לחומר התורשתי – ה DNA וה RNA ועל ידי כך נפגעת פעולת התא.
במהלך ההזדקנות, במידה רבה בעקבות הנזקים שגורמים הרדיקלים החופשיים, נוצרים קשרי הצלבה בין שרשרות של חלבונים שונים וקשרים אלה משנים את החלבונים ופוגעים בתפקודם. פגיעה בתפקוד החלבונים בגוף גורמת ירידה בתפקוד הנוגדנים, הפרעה בהובלת חומרים בגוף ובתגובות שונות המזורזות על ידי אנזימים (הבנויים מחלבונים). קשרי ההצלבה אחראים גם לשינויים בעור עם ההזדקנות, הם פוגעים בחלבונים קולגן ואלסטין שמעניקים לעור חוזק וגמישות.

כיוון שהרדיקלים החופשיים הם שחקן ראשי בתהליך ההזדקנות, ניתן להסתכל על תהליך ההזדקנות כעל תהליך הדרגתי של התחמצנות הגוף או במושגים מעולם הכימיה – העלאת חלודה. (חלודה היא תוצאה של התחמצנות של ברזל).
לפעמים רדיקלים חופשיים יכולים להיות מועילים כי הם משמשים להרג חיידקים ונגיפים אך בדרך כלל הם מזיקים לרקמות בריאות של הגוף.

מה משפיע על היווצרות רדיקלים חופשיים?

חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים כתופעת לוואי של מנגנונים תקינים לחלוטין. חמצן שאמור לשמש בתהליך הפקת האנרגיה נפלט מהמסלול הרגיל והופך לרדיקל חופשי. יש הטוענים כי פעילות גופנית מאומצת המתבצעת לעיתים קרובות, עלולה להזיק לגוף. בזמן פעילות גופנית נכנסת לגוף כמות גדולה יותר של חמצן על מנת להפיק יותר אנרגיה ונוצרת כמות גדולה יותר של רדיקלים חופשיים. אלה פוגעים ברקמת השריר.

חלק מהרדיקלים החופשיים נוצר בעקבות תהליכים פיזיולוגיים בגופינו שמתקשרים למצבים פתולוגיים שונים ובכללם הפרעות דלקתיות, מחלות קרדיווסקולאריות, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, מחלות ריאה ועוד. מצבים פנימיים  נוספים העלולים אף הם להפר את האיזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי החמצון, הם מצבים נפשיים רגשיים בהם נתון האדם, כמו מתח נפשי, תקופה לחוצה וכו'.

אך כאן לא נגמרים מקורות הנזק, מפני שמלבד המתקפה הפנימית של רדיקלים חופשיים המאה האחרונה הולידה מתקפה חיצונית של רדיקלים חופשיים ממזון מעובד,מטוגן, עישון (שהוא כנראה המקור העיקרי לחשיפה רצונית לרדיקלים חופשיים) , עשן מכוניות, שמנים מקולקלים, זיהום אויר, בשר על האש, קרינה, רעלים בחקלאות (חומרי ריסוס והדברה), חומרי ניקוי ועוד.

כיצד ניתן להילחם ברדיקלים החופשיים?

אם רדיקלים חופשיים נוצרים באופן טבעי בגוף סביר להניח שהטבע דאג גם
להגנה נגדם. ואכן הגוף נלחם ברדיקלים חופשיים באמצעות חומרים נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים). חומרים אלה מנטרלים את הרדיקל החופשי על ידי כך שהם "מנדבים" לו אלקטרון מבלי להפוך בעצמם לרדיקל חופשי. הם יכולים בצורה כזו לעצור שרשרת תגובות של "גניבת" אלקטרונים.

האנטי-אוקסידנטים מורכבים משתי קבוצות עיקריות: אנזימים, שהם חלבונים ומולקולות קטנות וקיימים גם נוגדי חמצון כמו חומצות אמינו שמכילות גופרית. דוגמאות לאנזימים שהם נוגדי חמצון פנימיים: אנזים סופר-אוקסיד-דיסמוטאז, שמפרק סופר-אוקסיד, קטלז ופרוקסידאז, שמפרקים מי-חמצן. דוגמאות למולקולות קטנות – ויטמין C, ויטמין E, קרוטנואידים, זה הצבע הכתום של הגזר, של התפוזים, מליקופן זה הצבע האדום של העגבנייה והגמבה, קו-אנזים Q10, גלוטטיון, סלניום ועוד.

מטרת מנגנונים אלו היא להחזיק את יצירת רדיקלים חופשיים ואת פירוקם בשווי משקל.         אם מופר האיזון ויש עודף רדיקלים חופשיים/ מחמצנים (אוקסידנטים) אין בגוף די אנזימים שמפרקים אותם (כמו בגילאים מבוגרים) ומספיק נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים), נזקם של הרדיקלים החופשיים הולך וגובר ונוצרת עקה חמצונית.

רמת ההגנה של אדם בפני הרדיקלים האלה תלוי, בין היתר, בכמה צרך אותו אדם מוויטמינים אלו. כי את ויטמין C, E, קרוטנואידים וליקופן לדוגמא, בני האדם אינם יכולים לייצר בגופם. אם אנו רוצים להיות מוגנים, אנו צריכים לאכול אותם ובהתאם לצריכה נהיה מוגנים יותר או פחות מפני הרדיקלים.

מהם מקורותיהם של האנטי-אוקסידנטים? אנחנו יכולים לקבל אותם מירקות ופירות (וגם מתבלינים שעשירים מאוד בנוגדי חמצון כמו-כורכום, תה ירוק, כמון ועוד), ומקובל היום להגיד שצריך לאכול הרבה ירקות ופירות. מצד שני, יש אסכולה הטוענת שלא מקבלים כמות מספיקה של נוגדי חמצון מאכילה ויש לצרוך אותם בצורה מרוכזת בגלולות.

אני ממליצה על אבחון בריאותי מקיף לצורך הערכה של הנזק החמצוני אשר בעקבותיו יותאם טיפול אישי הכולל המלצות לאנטיאוקסידנטים מתאימים בתזונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא.

גיל המעבר וסויה

מאת: יעל אבנון, נטורופתית N.D

פולי הסויה עשירים באיזופלבונים, ספונינים ופיטוסטרולים.

אלו רכיבים בעלי השפעה אנטי-סרטנית, שומרים על איזון רמות האסטרוגן בגוף, מאזנים רמות שומנים בגוף ומונעים מחלות לב.

הטיפול בסויה מתבצע במקרים כגון- גלי חום, אוסטאופורוזיס, כולסטרול גבוה, טריגליצרידים גבוהים, איזון הורמונלי, תסמונת קדם ווסתית ועוד.

איזופלבונים הם פיטואסטרוגנים טבעיים ממשפחת הפלבנואידים- הם דומים במבנה שלהם להורמון האסטרוגן אך עוצמתם פחותה בהרבה (1:1000), לעומת האסטרוגן המיוצר בגוף.

הם נקשרים לרצפטורים של האסטרוגן ובמצבי עודף אסטרוגן הם מורידים את רמתו בגוף.

במצבי חסר אסטרוגן, הם מעלים את הרמה שלו, תפקידם הוא לאזן את רמת האסטרוגן בגוף.

לאיזופלבונים יש השפעה מעכבת על התפתחות גידולים תלויי אסטרוגן.

הפיטוסטרולים הנמצאים גם הם בסויה מעכבים חמצון כולסטרול– LDL וכך הוא נצמד פחות לדפנות כלי הדם, הפיטוסטרולים מפחיתים הצמדות טסיות ומשפרים זרימת דם, לכן מתאימים לטיפול במחלות לב.

גלי חום

גלי החום נגרמים עקב ירידה ברמות האסטרוגן, המשפיעה על פעילות ההיפותלמוס במוח, שאחראי בין היתר על טמפרטורת הגוף.

בסביבה דלת אסטרוגן, פעילות ההיפותלמוס יורדת, הוא אחראי בנוסף על קצב חילוף החומרים, על השינה, מצב הרוח והליבידו.

הטיפול- דיאטה עם מרכיבים פיטואסטרוגנים, בעיקר מוצרי סויה למיניהם.

תוספי תזונה- ויטמין E – זהו ויטמין הפריון, מקל על גלי חום, יובש בנרתיק, משמש אנטיאוקסידנט חזק, מתאים ביותר לשלב של גיל המעבר.

צמחי מרפא- אנג'ליקה סינסיס, ויטקס וקוהוש שחור.

בקוהוש השחור יש פיטואסטרוגנים הנכנסים לזרם הדם ומגיעים להיפותלמוס, שם הם נקלטים בקולטנים ומחקים את פעולת האסטרוגן. עוזר להפיג גלי חום, דיכאון ויובש ווגינלי.

יובש בנרתיק נגרם עקב הירידה באסטרוגן אשר גורמת לייבוש בלוטות הריר, דופן הנרתיק נעשה דק יותר, עלול להיווצר כאב בזמן יחסי מין.

בנוסף עלולות להתפתח דלקות בשלפוחית השתן- נעלמת אוכלוסיית החיידקים בנרתיק ויורדת החומציות גם בשלפוחית, לכן ישנה שכיחות גבוהה יותר לזיהומים.

תזונה נכונה לגיל המעבר

מזונות מלאים- לחם מלא, אורז מלא, קטניות וירקות.

מזונות המכילים פיטואסטרוגנים- פולי סויה, בטטות, שיבולת שועל, תירס, חיטה מלאה, שקדים ואגוזים, כרוב וברוקולי.

להוסיף לתפריט זרעי פשתן, נבטי חיטה, שומשום מלא, דגים.

יש לצרוך מזונות עשירים בסידן על מנת למנוע אוסטאופורוזיס, כגון-

ירקות ירוקים, שומשום מלא, טחינה משומשום מלא, ממרח שקדיה, שקדים קלופים.

יש להפחית כמויות שומן רווי ולהקפיד על פעילות גופנית קבועה.